ריח הוא חוש שפותח במיוחד אצל חברינו הארבע-רגליים הקטנים! אם הכלב מסוגל לזהות ריחות טובים מאיתנו, זה בגלל שמערכת הריח שלו מורכבת הרבה יותר משלנו. חוש הריח מאפשר לחיה להבין מה סביבו.
בזכות תחושה זו הוא מזהה פרטים אנושיים ובעלי חיים, את הסכנות ואלמנטים אחרים המהווים את סביבתו הקרובה. איך המשמעות המיוחדת הזו עובדת? כיצד הוא משפיע על הכלב? מהם הריחות שהוא קולט, שהוא מעריך? מצא את התשובות לכל השאלות שלך ועוד הרבה בקובץ המקיף הזה.
האנטומיה של אפו של הכלב: הבנה טובה יותר של חוש הריח שלו
מה שמכונה בדרך כלל אפו של הכלב, התואם את מערכת הריח שלו, מורכב מכמה אלמנטים המאפשרים לו לתפוס ריחות פי 1000 עד 100,000 יותר מאיתנו בני האדם. ואכן, לכלב יש כמעט 220 מיליון קולטני הריח, לעומת 5 מיליון בלבד לבני אדם.
- האף ושני הנחיריים הם האלמנטים החיצוניים הראשונים של מערכת הריח. הכמהין מאפשרת לכלב לשאוף אוויר לנשום ולתפוס ריחות.
- לכלב שני חללי אף מפותחים במיוחד: הם מכילים טורבינות של האף, מבוך אתמודי, והם מכוסים ברירית הריח.
- רירית הריח הזו מורכבת בעצמה משכבת תאים המהווים את אפיתל הריח ומערכת עצבים שפותחה במיוחד בקשר לתאי האפיתל במוח לזיהוי ריחות.
- האיבר של ג'ייקובסון, הידוע גם כאיבר הוומרונאסאלי, ממוקם בכלב שמאחורי השיניים החותכות שלו, מעל החיך. זה עוזר לחיה לזהות פרומונים. לשם השוואה, איבר זה מודד 130 ס"מ בממוצע בכלבים, לעומת 3 ס"מ בלבד בממוצע בבני אדם.
איך הריח של הכלב עובד?
חוש הריח מפותח במיוחד אצל כלבים. זהו חוש כימי, כמו טעם. זה מאפשר לחיה לזהות ולזהות אנשים, כלבים אחרים, מיני בעלי חיים אחרים, חפצים או אפילו סכנות. תחושה מיוחדת מאוד זו משפיעה אפוא על התנהגות החיה על בסיס יומיומי וממלאת תפקיד חשוב כאשר הוא מחפש מזון, כאשר הוא משחק או כאשר הוא מבקש להתרבות.
לכלב יש שתי דרכים לתפוס ריחות:
- מעבר האף: בעיקר, זה פשוט המולקולות הריחניות הקיימות באוויר שהכלב נושם ועוברות דרך חללי האף שלו. ההערכה היא כי 7% מהאוויר בהשראתם מגיע למנגנון הריח.
- המסלול הרטרו-אף: מולקולות ריחניות מסוימות מועברות ישירות למנגנון הריח במהלך התפוגה של הכלב; זה במיוחד המקרה עם אוכל או שתן.
כאשר הכלב תופס ריח, הוא מריח אותו על ידי ביצוע מספר נשימות פנימה והחוצה. טכניקה זו מאפשרת לו ליצור קשר רב יותר בין המולקולות הריחניות לבין רירית הריח. מולקולות נתפסות אלה נספגות בתאים המהווים את אפיתל הריח; לאחר מכן הם נשלחים לנוירונים המפרשים את הריח ושולחים מסר למוח הכלב. החיה מסוגלת לפיכך להבין מה מקיף אותה או לעקוב אחר שביל, בין אם לאחרונה, רחוק מבחינה גיאוגרפית או בן מספר ימים.
לא כל הכלבים נוצרים שווים כשמדובר בריח. למעשה הוכח כי לגזעים עם פרצופים מעוכים, המכונים ברכיצפאליים, יש חוש ריח מפותח הרבה יותר מאשר לאחרים עם חוטם מוארך, הנקרא מזוספאלי או מוארך, בפרט כלבי מעקב המשמשים באופן מסורתי לציד.
חוש הריח של הכלב: גירוי מתמיד
חוש הריח עובד על בעלי חיים. אם כלבי ציד נוטים לעקוב אחר מסלול שלפעמים בן מספר ימים, ניתן לאמן את רוב גזעי הכלבים לאיתור חומרי נפץ, סמים ואפילו סרטן!
ריח מאפשר לכלב לזהות ולפרש את סביבתו. אם אנו נוטים להתבונן חזותית במקום שאליו אנו מגיעים, הכלב יכול לחוש בכך. כך הוא מזהה מקום שהוא מכיר, לומד לגלות מקום חדש, מזהה מה מהווה אותו ומגלה סכנות אפשריות. לכן חשוב לתת לבעל החיים את ההזדמנות ואת הזמן לחקור את סביבתו באפו. כשאתה הולך איתו, הרשה לו את החופש הזה. הוא יהיה רגוע ומוכן יותר ליהנות ממה שמקיף אותו ואת הנסיעה שלך. אם אתה לא נותן לו להריח בחופשיות, הוא עלול לחוות צורה כלשהי של תסכול, אפילו חרדה, ועל ידי כך להתנהג רע.
צריך לבקש את הכלב בצורה חושית. אל תהססו לשנות את ההליכות בכדי לגרום לו לגלות ריחות חדשים באופן קבוע. גם אם יש לך גינה או מספיק מקום בבית שלך להתאמן, קח אותו לטיול כדי שהוא יריח ריחות אחרים מאלה שהוא מכיר בבית. אם אינך יכול להרפות מהכלב שלך במהלך הטיול שלך, הצטייד ברצועה ארוכה יותר כאשר הסביבה בטוחה (פארק, שביל יער וכו ') או כשאתה לוקח הפסקה; לאחר מכן הוא יוכל להרגיש את מה שמקיף אותו באופן חופשי יותר.
מהם הריחות שהכלב אוהב או לא אוהב?
כמו בני אדם, אך גם כמו מיני בעלי חיים אחרים, במיוחד חתולים, כלבים מעריכים ריחות מסוימים ואינם יכולים לסבול אחרים.
הריחות שהכלב אוהב: ריחות מרגיעים ומרגיעים
ריחות מסוימים אכן מרגיעים את החיה. זה של אדונו הוא כנראה המרגיע מכולם! הגור רגיש מאוד גם לריח שאמו מפרישה כשלושה ימים לאחר הלידה. לניחוח המסוים הזה יש שם, אפיסין; זה נועד להרגיע את המלטה וליצור קשר של קשר בין האם לגורים שלה. גם ריח זה סונתז וניתן לרכוש אותו כמפזר או ישירות כשרשרת. מומלץ במיוחד על ידי וטרינרים לעזור לכלבים להתמודד עם חרדת פרידה או להקל על תקופת המעבר במקרה של אימוץ.
ריחות שכלבים לא אוהבים: ריחות מעוררי חרדה ומעיקים
הכלב מבין את סביבתו לפי ריח. לכן חוויות מסוימות מהוות עבורו מקורות חרדה. ביקור אצל הווטרינר, למשל, קשה לו, מכיוון שהוא יכול לזהות את כל הריחות הסובבים אותו (סמים, מחלות, פציעות, בעלי חיים מפוחדים אחרים, לחץ וכו '). כלב לחוץ משדר מסר חוש הריח, במיוחד דרך כריותיו. כלבים אחרים המגלים ריח זה מבינים את המידע ויכולים לראות את מצבם הרגשי מושפע מהלחץ או החרדה של כלבם.
כשאנחנו אומרים שהכלב מרגיש פחד בבני אדם, זה לא כל כך פשוט. הכלב מפרש את תחושת הפחד בזכות הריחות שאנו מפרישים. כשאנחנו מפחדים, אנחנו מזיעים יותר ושפת הגוף שלנו משתנה; המחוות שלנו שונות, עצבניות יותר, השרירים שלנו מתכווצים יותר. הכלב מרגיש את זה, רואה את זה, תופס את זה ומבין את זה.
הפרעות ריח בכלבים
חוש הריח אינו נתון להפרעות אצל כלבים. רק נגיף ה- Parainfluenza יכול לשנות ולהפחית מאוד את יכולות הריח שלו. נגיף זה משתתף בתסמונת שיעול המלונה.
מצד שני, חוש הריח של הכלב יכול להיות מופרע באופן זמני על ידי סביבתו. רוח חזקה או חום גדול יכולים נוטים לייבש את רירית הריח שלה וכך להפחית את יכולותיה. כמו כן, חומרים כמו עשן, טבק או מוצרים ביתיים מסוימים יכולים להפחית באופן זמני את חדותם.
אילו שימושים אנו נותנים לריח של כלבים?
ריח הוא חוש שימושי עבור הכלב המאפשר לו:
- להבין את סביבתם, לזהות כלבים אחרים, בעלי חיים אחרים או בני אדם,
- להשתתף בהתרבות, שכן הכלב הזכר תופס את הריח שמפרישה נקבה בחום,
- לזהות את אמו כשהוא גור וכדי שהיא תיצור קשר חזק של התקשרות,
- להשפיע על התנהגות הכלב כשהוא מחפש אוכל,
- לתרום גם לסימון הטריטוריה ולהוכחת אמצעי תקשורת חשוב.
חוש הריח המפותח יתר על המידה של הכלב הוא תחושה שגם בני האדם ניצלו אותה בדרכים שונות:
- להצלת אנשים במקרה של רעידת אדמה, מפולת או קבורה,
- לחיפוש חומר נפץ או סמים,
- ללכת בשביל, לחפש אחר נעדר או לצוד,
- לזיהוי מחלות כגון סרטן, אך גם כדי להזהיר מפני משבר אפילפטי בפתח או היפוגליקמיה. לחלק מהכלבים יש את היכולת לזהות אותם כרבע שעה לפני שהם מתבטאים, מה שמאפשר לאדון שלהם לחפש עזרה או להגיע לבטיחות בזמן המשבר. במקרה של סרטן (שחלות, ריאות ומלנומה בפרט), הוכח כי כלבים יכולים להפוך את האבחנה ליעילה ומוקדמת יותר מהרפואה.