אי ספיקת כליות היא כאשר הכליות לא מצליחות לתפקד כראוי, וכתוצאה מכך חיסול גרוע של רעלים מהדם. אצל כלבים, תפקוד לקוי זה יכול ללבוש צורה חריפה או כרונית.
אם הראשון מופיע פתאום בכל עת, השני הוא הרס הדרגתי של הכליה ומופיע לעתים קרובות אצל בעלי חיים מבוגרים. לפניכם המידע החיוני לזיהוי, טיפול ומניעה של אי ספיקת כליות אצל כלבים.
תסמינים של אי ספיקת כליות חריפה וכרונית
הסימפטומים הגלויים של אי ספיקת כליות, אף שהם רבים, אינם ספציפיים במיוחד ורק בדיקת דם יכולה לבצע אבחנה סופית. הסימנים הנפוצים ביותר שנראים בצורה חריפה הם דיכאון, שלשולים והקאות. יתכן גם שהכלב סובל מאובדן תיאבון או אפילו מסרב לאכול. כאב עלול להופיע בעת מתן שתן והוא אף עלול להפסיק להטיל שתן לחלוטין.
במקרים של אי ספיקת כליות כרונית, הפוגעת בעיקר בכלבים מבוגרים מגיל 10, החיה מיובשת מה שגורם לו לשתות בכבדות ולהטיל שתן בתדירות גבוהה יותר. ניתן לראות גם הקאות, עייפות ואובדן תיאבון. סימנים אלו אינם קיימים בהכרח עם הופעת המחלה, אלא יתחילו בהדרגה ככל שהכליה נהרסת ומאבדת מתפקידה.
טיפול באי ספיקת כליות בכלבים
במקרה של אי ספיקת כליות חריפה, לרוב משתמשים בנטילת תרופות משתנות ונוגדות הקלה על מנת להקל על הכלב, לאחר טיפול ראשוני המתבצע אצל הוטרינר בצורה של עירוי. בשלב זה החיה "מאושפזת" עד לסילוק הרעלים הנמצאים בדמו. בבית, יש לשנות את הדיאטה בכדי להקל על הכליות (צריכת חלבון וזרחן נמוכה). השלכות יכולות להופיע אם הטיפול אינו מהיר מספיק ובמיוחד אם הכלב זקן.
ככלל, הכליות נותרות שבירות ומעקב יוקם על ידי הווטרינר לניטור ההתפתחות. במקרה של אי ספיקת כליות כרונית, ברור שהטיפול כבד ועדין יותר: הוא כרוך בהאטת הרס הכליה, אם כי הנזק שכבר נוצר הוא בלתי הפיך. למרבה המזל, בזכות הטיפול והמעקב המתאים, הכלב יכול לחיות עוד כמה שנים בתנאים טובים. כאן יש להתאים שוב את הדיאטה עם צריכת חלבון וזרחן נמוכה: קיימים טווחים מיוחדים של גריסים וטרינריים למטרה זו. לבסוף, הכלב יצטרך לעבור באופן קבוע דיאליזה ועירוי שנועדו לסלק רעלים ולייבש אותו מחדש.
כיצד למנוע את הסיכון לאי ספיקת כליות?
אין מניעה אמיתית כנגד מצב זה, אולם היגיינה טובה וחיסונים עדכניים יכולים להגביל את הסיבות האפשריות. ואכן, אי ספיקת כליות של הכלב יכולה להופיע בעקבות זיהום או מחלה כמו לישמניאזיס, לפטוספירוזיס או פירופלזמוזיס. מחלות זיהומיות ממקור טפילי, כמו מחלת ליים, יכולות להיות מעורבות גם כן. לכן חיוני לשמור על הגנה אנטי-טפילית עדכנית.
גורמים רבים אחרים יכולים להיות הגורם לאי ספיקת כליות: הרעלת כספית או מזון רעיל, סילוק שתן לקוי עקב אבנים בכליות, דלקת בכליות הנגרמת על ידי חיידקים (נפריטיס), תופעות לוואי של תרופות נוגדות דלקת או כימותרפיה, מום בכליות, גורם גנטי וכו '.
למרבה הצער, לא תמיד ניתן להילחם נגד תנאים אלה, אך בדיקות סדירות אצל הווטרינר יכולות לאפשר ניהול מוקדם של חלקן. חשוב גם להוציא את הכלב שלך באופן קבוע כדי שהוא לא יתאפק יותר מדי ולחדש את המים במהלך היום כדי לעודד אותו לשתות. לבסוף, היזהר אחר כל סימני אזהרה שיכולים להצביע על הופעת אי ספיקת כליות או כל גורם סיכון אחר שהוזכר לעיל.